גזר דין בתיק ת"פ 32151-10-10

כללי

1.         הצדדים הגיעו להסדר, במסגרתו כתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשמים תוקן והנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן, שעיקריו הם כדלקמן:

בתאריך 06.10.10 סמוך לפני חצות, הבחינו הנאשמים בטקלה גטהון (להלן:"המתלונן") כשהוא עומד מחוץ למסעדה בקרית מלאכי והחליטו לשדוד אותו. הנאשם 1 הכה את המתלונן בבקבוק זכוכית, בכוח, בפניו. הבקבוק נשבר והמתלונן נחתך בלחיו הימנית. במקביל, הנאשם 2 תקף את המתלונן בכך שבעט בו והפילו ארצה. הנאשם 1 אחז בידי המתלונן ואיים עליו שידקור אותו בשבר הבקבוק, והנאשם 2 חיפש בכיסיו של המתלונן והוציא מהם את הטלפון הנייד שלו, 150 ש"ח במזומן ואת מפתחות רכבו. הנאשם 2 רץ לרכב המתלונן והתיישב במושב הנהג והנאשם 1 הצטרף אליו. המתלונן רץ אחריהם, והנאשמים דחפו אותו עד שנפל. לאחר מכן, הנאשמים נסעו ברכב המתלונן, כשהנאשם 2 נוהג בו, לאשקלון. משהגיעו לשכונת נווה הדרים, הם התנגשו בעץ בעוצמה רבה ונגרם לרכב נזק רב. הנאשמים נמלטו מהמקום.

הנאשם 2 נהג ברכב למרות שמעולם לא קיבל רישיון נהיגה.

2.         על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות, כאמור, הם הורשעו בשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן:"החוק") ובחבלה במזיד לרכב, לפי סעיף 413 ה' לחוק. הנאשם 2 הורשע גם בנהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיפים 10 ו- 62 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961.

3.         ההסדר אליו הגיעו הצדדים לא כלל הסכמה לעניין העונש שיושת על הנאשמים.

4.         בשל גילם הצעיר של הנאשמים, הם הופנו לשירות המבחן לקבלת תסקירים.

תסקירי שירות המבחן

הנאשם 1

בן 20, רווק. משפחתו עלתה מאתיופיה בשנת 1991. עד למעצרו התגורר בבית אימו בקרית מלאכי ועבד בעבודות מזדמנות בתחום השיפוצים. כחודש וחצי לפני מעצרו בתיק זה, שוחרר ממאסר ממושך של 18 חודשים, אותו החל לשאת בהיותו קטין. במשפחת מוצאו זוג הורים גרושים וחמישה ילדים. הנאשם הוא הצעיר שבהם. אחד מאחיו נרצח לפני כחודשיים על רקע סכסוך עבריינים. בילדותו, טופל בריטלין. בשל מעורבותו באירועי אלימות בבית הספר, הופנה להערכה פסיכיאטרית. אובחן כחסר בשלות רגשית, מתקשה בקבלת מרות, בעל שיפוט חברתי לקוי והתנהגות אנטי סוציאלית. לאחר שמצבו החמיר, הושם במסגרת של חסות הנוער. בשנת 2007, במסגרת הליך פלילי, שהה במעון "נווה חורש". ניסיונות לשלבו במסגרות שונות, לא צלחו, בין היתר, בשל חוסר שיתוף פעולה מצידו, התנהגות אימפולסיבית ומוטיבציה נמוכה לטיפול.

נחשף לסמים מגיל קטן, ובגיל 14 התנסה לראשונה בסמים מסוג קנבואידים. בהמשך, צרך סמים מעוררי הזיות ו"חגיגת". לאחרונה צורך סמים מסוג קנבואידים ואלכוהול.

ביחס לעבירה, שיתף כי סובל מתחושת זעם המלווה אותו מילדותו. בערב האירוע, ישב במסעדה, שתה בירות ועישן חשיש, וחשב שהמתלונן אמר משהו שהיה מכוון אליו. למרות תחושות הזעם שהציפו אותו, נמנע מלהגיב מיידית, אך לאחר שעה וחצי לא שלט ברגשותיו ותקף אותו תוך שהוא שובר על פניו בקבוק. לדבריו, הנאשם 2 עמד בצד למקרה שהמתלונן יתקוף בחזרה. הוסיף כי ההתקהלות שנוצרה סביבם הובילה אותו להמשיך בהתנהגותו הכוחנית ולכן גנבו את הרכב ונמלטו. ביקש את עזרת שירות המבחן בהשתלבות במסגרת טיפולית סגורה כקהילה.

שירות המבחן התרשם כי לנאשם קווי אישיות ילדותיים ואישיות בלתי בשלה והוא בעל קווים אימפולסיביים ואלימים בהתנהגותו. הוא מונע ופועל מתוך דפוסים עבריינים וניכר צורך בלהציג עצמו כאדם מסוכן שיש לפחד ממנו. עם זאת, כיום משתף פעולה באופן פתוח אודות נסיבות חייו ואירוע העבירה, מבטא הכרה באחריותו למעשה ומחויבות לשאת בתוצאות. מראה מוטיבציה ראשונית לעשות שינוי בחייו.

שירות המבחן התרשם כי בשל מאפייני אישיותו של הנאשם, קיים ספק באשר ליכולתו להשתלב במסגרת גמילה סגורה והמליץ לשלבו בטיפול כוללני במסגרת מאסרו.

הנאשם 2

בן 19, רווק. עד למעצרו התגורר בבית הוריו בקריית מלאכי ועבד כשבוע כעוזר נהג. בחודש ינואר 2010 השתחרר ממאסר של שנה. משפחת מוצאו מונה זוג הורים וחמישה ילדים. הנאשם הינו הבכור. למד 10 שנות לימוד. לא גויס לצבא בשל מעורבות פלילית. בכיתה י' למד בפנימייה. במהלך שהותו שם גילה קשיים תפקודיים ולימודיים והיה מעורב באירועים אלימים. בהמשך הופנה להוסטל, והתקשה לעמוד בתנאי המסגרת. מבדיקה פסיכולוגית שנערכה לו ב- 2008, עולה כי לנאשם יכולות קוגניטיביות דלות, וקיימת הפרעת קשב וריכוז אשר אינה מטופלת. בעל אישיות בלתי בשלה עם נטיות להתנגדות לסמכות. בשנת 2009 נקלט בחלופת מעצר בהוסטל "שיטה" בבאר שבע. התקשה להסתגל למסגרת והוחזר למעצר. בחודש מאי 2010 נקלט בקהילה הטיפולית "רטורנו" אך ברח ממנה כעבור מספר שבועות.

הודה כי הוא מכור לאלכוהול וזקוק לטיפול. כיום טוען שמבין את הקשר בין התמכרותו לאלכוהול ובין מעורבותו בפלילים, ומעוניין בשינוי אורחותיו.

התרשמות גורמי הטיפול בקהילה הייתה כי מדובר בבחור דל, שקט ומופנם, אשר מתקשה לקחת אחריות על מצבו. נעדר מוטיבציה פנימית להשתלבות בהליך גמילה אינטנסיבי, ושיקוליו לטיפול מונעים בעיקר מההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. מתקשה להתמיד ולהסתגל במסגרות טיפוליות, ומתקשה לקבל סמכות. יתקשה להתמיד לאורך זמן במסגרת טיפולית.

גם הנאשם עצמו סובר כי יהיה לו קושי במסגרת טיפולית מחוץ לכלא, וביקש את עזרת שירות המבחן בהפנייתו למסגרת טיפולית במסגרת שב"ס.

בנוגע לעבירה, הנאשם הודה בביצועה וציין כי היה נתון להשפעת אלכוהול. הביע חרטה על מעורבותו בה ורצון להתנצל בפני המתלונן על הפגיעה בו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נזהר בדבריו על מנת שלא לפגוע בנאשם 1, וכי יש לו נטייה להיגרר אחר חזקים ממנו.

שירות המבחן המליץ על שילובו בטיפול גמילה במסגרת שב"ס.

טענות הצדדים